הם צעירים, גמישים, ילידים דיגיטליים , אנרגטיים וזולים יחסית. סיבה מספיקה לסטארט-אפים להיות ‘מאוהבים’ בעובדים בני דור המילניום. עם זאת, נראה כסטארט מדי? י להתמקדות חד-צדדית במילניום יש גם חסרונות, מה שגורם לסטארט-אפים להחמיץ הזדמנויות. הגיע הזמן להתמצאות מחדש.
לפני מספר שנים עבדתי בקבוצת טלקום בינלאומית, יחד עם כמה מאות עמיתים בעלי השכלה גבוהה: משווקים, אסטרטגים, מומחי משאבי אנוש ואנשי כספים. החברה תפקדה בצורה משביעת רצון, אך בשוק קשה ותחרותי במיוחד. יום אחד התקבלה ההחלטה להעביר את המשרות מהמשרד הראשי – שגם אני הייתי חלק ממנו – לחלק אחר בארץ. מי שרצה להצטרף היה צריך לעבור. די ביג דיל לאנשים עם בני זוג וילדים, כמובן. כשלעצמם, הטיעונים העומדים ביסוד ההחלטה הזו לא היו כל כך מטורפים (הרצון להיות קרובים יותר פיזית ללקוחותינו ולשותפינו העסקיים), אבל אני ועמיתי הרגשנו שהפעולה הזו משרתת גם מטרה אחרת, שלא נאמרה.
התחדשות חד צדדית
המטרה הבלתי מפורשת הזו התבררה כשראינו את מי מגויס לתפוס את מקומנו במטה החדש (כיוון שרוב העובדים החליטו לא לעבור למקום החדש ועזבו את החברה). אנשי השיווק החדשים, אנשי משאבי אנוש ופיננסים היו צעירים כמעט מבחינה מבנית ב-10 שנים מהעובדים שעזבו. זה היה גם בולט שלרבים מהאנשים החדשים לא היה רקע טלקום ספציפי, אלא הגיעו מחברות מוצרי צריכה או סטארט-אפים ‘סקסיים’ המהירים תנועה. כתוצאה מבחירות אלו אבדו מאות שנים של ידע תפעולי ואסטרטגי.
קשה לקבוע אם המהלך של חברה זו הביא את האפקט הרצוי (וגם אז מה היה האפקט הרצוי?). היה
ברור שלהצערה החד-צדדית אין רק יתרונות. העובדים החדשים ללא ספק נתנו דחיפה חיובית מבחינת דינמיות ואנרגיה, אבל המחיר ששילמה החברה היה גבוה כשמסתכלים על אובדן הידע.
בני דור המילניום מביאים גמישות והתלהבות, אך בהתחשב בניסיון העבודה הקצר שלהם, הידע מוגבל מבחינה לוגית. לפעמים זו לא בעיה כזו. חברות וסטארטאפים חדשניים רבים נמצאים בחזית פיתוח הידע ובכל זאת מתקשים ליפול לאחור על ידע מהעבר. עם זאת, לא כל מה שסטארט-אפ עושה הוא ‘חדש’ לחלוטין. בקרוב אתה צריך להתמודד עם תהליכים ואתגרים ש מסד נתונימסד נתונים ספציפי לפי ענףם ספציפי לפי ענף גם ארגונים אחרים, מסורתיים יותר צריכים להתמודד איתם.
בעל ניסיון רב (שיווק, ניהול תוכניות, כספים וכו’) בתוך הבית, מתעשיות וסוגי ארגונים אחרים – כולל תאגידים – יכול להשיג האצת צמיחה עצומה. זה כמובן לא אומר שסטארט-אפים צריכים להתמקד באופן חד צדדי באנשים מנוסים מעל גיל 40. לְגַמרֵי לֹא. אבל אני משוכנע שהשילוב הנכון של פוטנציאל גבוה צעיר ואנשי מקצוע מנוסים מספק את קרקע הגידול הטובה ביותר לצמיחה.
2. לקוחות
חיוני לחברות להיות מסוגלות להזדהות עם הלקוחות שבני דור המילניום מהווים חלק נכבד
מהאוכלוסייה שלנו (בארה”ב, 24 אחוז מכלל האוכלוסייה) ובעניין זה הגיוני שעובדי המילניום מיוצגים היטב בארגונים המשרתים את הדמוגרפיה העצומה הזו.
קבוצת אוכלוסיה וקבוצת יעד חיוניים נוספים הם העשירים בדרך כלל (בייבי) בומרס, שנולדו בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בארה”ב, קבוצה זו שווה בגודלה לדור המילניום אך עשירה משמעותית יותר. רצוי שחברות יעסיקו גם אנשים הקרוב האם יש לך קשר? ים יותר בגילם לקבוצת לקוחות חשובה זו, מה שיוצר הבנה רבה יותר של הזדמנויות ונושאים הקשורים ספציפית לקבוצת יעד(ים) זו.
3. תרבות
מושגים כמו גיוון והכלה הפכו הכרחיים בחשיבה שלנו על ארגונים. למען האמת, אני מוצא את הפיתוח של רעי ונות הגיוון וההכלה לעתים קרובות מדי דוגמט ספריית bzb י ואף לא פרודוקטיבי, במיוחד כאשר הם מובילים ל’העדפה’ פשוטה של קבוצות עובדים מסוימות על בסיס מאפיינים ספציפיים. אבל אני משוכנע שחיבור בין סוגים מגוונים של עובדים מציע את הנוסחה הטובה ביותר להצלחה ארגונית.
שילוב של אנשים חסרי ניסיון (יחסית) ובכירים יותר מספק בסיס טוב לתרבות ארגונית פורייה ומעוררת. באופן מעניין למדי, החשיבות של עובדים מבוגרים (גם
